משפחת ריבלין

  • Hebrew
  • English



סיפורה של משפחה הדפס דואל
שלישי, 13 נובמבר 2007

סיפור זה אינו מתיימר להיות "ספר זיכרון" לבני המשפחה שזכו לעלות ולהתנחל בארץ ישראל, או לאלו שעלו וחזרו לרדת ממנה, או שלא זכו לעלות כלל

זהו סיפור קצר ולא הגדת-משפחה.  אין בו עלילות היסטוריות ודראמות אישיות של גיבוריה

הסיפור אינו כתוב בסדר כרונולוגי של הדורות.  אישים ומאורעות מופיעים בו לפי מגמות עניניות ואסוציאטיביות.  לפיכך הוא דומה יותר ל"סיור חופשי" על פני חמש מאות השנים של האילן המשפחתי.  שמות של אישים יופיעו בסיפור כמה פעמים בהתאם למעשה או לרעיון המתוארים בו.

תחנה ראשית: ר' משה רבק"ש

שלשלת הדורות של משפחת ריבלין והמשפחות המסתעפות ממנה ועליה, מגעת עד יוסף חבר, שחי במאה השש עשרה בוינה ובפראג ונפטר שם בשנת שי"ט - 1559.

כינויו "חבר" וקירבת הזמן ומאורעות היהודים באירופה, מאשרים מסורת משפחתית, שיוסף החבר היה צאצא למגורשי ספרד או פורטוגל.

בנו של יוסף חבר היה פתחיה, סופר סת"ם, חזן ועסקן קהילתי בפראג, וגם בנו של פתחיה נפתלי הירש, היה סופר קהילת פראג.

משה רבק"ש, שמכינויו (רבק"ש, כלומר "של רבקה") נגזר השם ריבלין (רבקע"ס-ריבעלע"ס-ריבלין) היה נינו של יוסף החבר.

כאשר ר' משה רבק"ש הוכרח לברוח על נפשו מעירו וילנה בפוגרומים של ת"ח-ת"ט, [1648-1649], מצא לו מקלט באמסטרדם הרחוקה שהייתה מרכז לגולי ספרד. שם ישב עשר שנים וחיבר את ספרו "באר הגולה" שהוא הגהה ופירוש נודע ל"שולחן ערוך" של יוסף קארו. בסוף ימיו חזר משה רבק"ש מהולנד לעירו האהובה וילנה, ונפטר שם בשנת תל"א - 1671

כשאנו קוראים את העובדות הפשוטות בביוגרפיה של משה רבק"ש, הרינו יודעים, שאנו קוראים את תולדות עם ישראל במאה השבע-עשרה באירופה על כל הצרות והיצירות שלהן.

כישורים ועיסוקים כמו הוראה, רבנות, חזנות, חיבור פירושים ומידרשים, נטייה לרישום תולדות הזמן ומעל לכול - יצר העסקנות הציבורי - ירש משה רבק"ש מאבותיו והורישם לצאצאיו עד היום.

צומת ראשון: אליהו חסיד

רחל, בת פתחיה, אחת מנכדותיו של משה רבק"ש נישאה לאליהו שכינויו היה "חסיד" על שום מידותיו הטובות ולמדנותו.

אליהו היה בנו של משה קרמר שהיה אב בית הדין בוילנה.  חוליית-הקשר וצומת ראשון למשפחותינו נוצרו איפוא בנישואי אליהו חסיד קרמר עם רחל רבק"ש.

צומת שני: שמות , מתנגדים וחסידים.

כאן המקום לומר משהו על "מבוך השמות" במשפחה.

בספר היחס למשפחות ריבלין והמשפחות המסתעפות, שחיבר ר' אליעזר ריבלין, החוקר הירושלמי במחצית הראשונה של המאה הקודמת, יש כארבעת אלפים שמות של אנשים ונשים.

קריאת שמות של נכדים ודודנים על שם זקני המשפחה היא תופעה מקובלת, ואנו עלולים להתבלבל לחלוטין מרוב היוספים והבנימינים, האברהמים וההיללים והשלמה זלמנים --- משה, אליהו, יצחק, אליעזר; ובשמות הנשים יוכבד, חנה ראשע, ציפה ורבקה.  וכדי להגדיל את הסיבוך באים הצירופים של שני השמות הפרטיים, כגון: אליהו-יוסף, יוסף-יואל, דוד-צבי, אברהם-בנימין ועוד!

עוד שני צרופים של שמות נפוץ במשפחה, האחד הריהו שלמה-זלמן, צרוף הרוחש כבוד לשלמה זלמן הריבלין הראשון והשני הוא שניאור-זלמן המאפיין את צאצאי הענף של חסידי חב"ד וניתן על פי שמו של הבעל התניא מייסד חב"ד - שניאור זלמן מלאדי.

אכן, לפני מאתיים שנה, היה פילוג אידיולוגי במשפחה כאשר שני האחים, (בני ר' שלמה זלמן ריבלין)  ר' בנימין ריבלין ואחיו ר' אליהו ריבלין-פלאטקעס, פנו לכיוונים מנוגדים.  ר' בנימין היה מתלמידי בן-דודו הגר"א שנחשב לאבי "הפרושים-המתנגדים" ואילו אחיו ר' אליהו נטה אחרי שניאור זלמן מלאדי ונעשה אבי חסידי חב"ד של משפחתנו.

בעת העלייה לארץ-ישראל, הפרושים השתקעו בירשלים וצפת והחסידים - בחברון, שהיתה מרכז חבד"י עד חורבנה בשנת תרפ"ט - 1929.

עם השנים נוצרו שוב קשרי משפחה בין שני פלגי המשפחה והתרבו הנשואין בין המתנגדים והחסידים והמשפחה "אוחדה" מחדש.

ריבוי הנשואין התוך-משפחתייים יצרו קשרים כל כך מעניינים, עד שלפעמים שני קרובים נפגשים אלא כדי לשבת כל הלילה, ולהתיר פקעות ולפענח חידוני-יחס-משפחתי.

הפטריארך: ר' בנימין

ראשון בני ריבלין שנכנסו לספר קורות הימים כלמדן, משכיל, עשיר ובעל מעמד ציבורי נכבד, היה ר' בנימין, שנולד לאביו ר' שלמה זלמן (הראשון) בשקלוב בשנת תפ"ח-1728 ונפטר בשנת תק"ע - 1812.

ר' בנימין ריבלין היה הראשון שעבר, על פי הוראת הגר"א, מוילנא לעיר שקלוב שבפלך מוהילב ברוסיה הלבנה (בלארוס), ויסד בה את בית ריבלין השקלובי.  שם בשקלוב הוא יסד, יחד עם חבריו, את אגודת  "חזון ציון" שיצאה מבית מדרשו של הגר"א ואשר היתה היסוד לעלייתם של תלמידי הגר"א לארץ-ישראל.

בסוף ימיו רצה ר' בנימין ריבלין לעלות לארץ ישראל בעקבות בנו ר' הלל, שעלה קודם לכן, אך הוא חלה ומת בתוך הכנותיו לעלייה.

ר' בנימין ריבלין היה אישיות מיוחדת במינה ומבחינות רבות אפשר להגדירו כאב טיפוס של בני המשפחה.

עליית ר' הלל

סיפור העלייה של ר' הלל בן בנימין מראשי השיירה הראשונה של תלמידי הגאון מוילנה בשנת תקס"ט - 1809, הוא סיפור מרתק על אידיאליסטים וחלוצים, שהשאירו משפחות - גם נשים וילדים - ברוסיה ובליטא, כדי לקיים את מצוות "שיבת ציון השלישית" בפקודת מורם ורבם הגר"א.

ר' הלל שעוד זכה ללמוד תורה מפי הגר"א, היה הרוח החיה בתנועת "חזון ציון" שיסדו תלמידי הגר"א ברוסיה הלבנה ובליטא, כאשר המניע הראשי לעלייתם היה המניע האידיולוגי-המשיחי.  רק אנשים שהאמינו בשליחות השמימית יכלו להחזיק מעמד בתנאים נוראים של מהגרים בארץ עזובה ופרימיטיבית, כפי שהייתה הארץ בהתחלת המאה התשע-עשרה. 

את תקופת הסבל הראשונה, שארכה כשלושים שנה חתם הרעש הגדול בצפת ובגליל (1837) ולאחריו מגיפת החולירע (1838) שבה נספה גם סבנו ר' הלל.

ר' הלל היה מראשי הקהילה וממנהיגיה ועם מותו בשנת תקצ"ח-1838 עמד היישוב היהודי הקטן בירושלים בפני התרופפות, שיירות העולים נתדלדלו והירידה גברה.  במצב זה הגיעו להחלטה שאישיות חזקה שתהא מקובלת על כולם עשוייה להציל את היישוב מנסיגת - דורות לאחור,  ור' משה מגיד בן  ר' הלל ריבלין נבחר לשמש ראש העדה.

בתוך שבע שנות כהונתו ניכרת פעילות של בניה ופיתוח ברוב תחומי החיים.

מצאצאיו של ר' משה מגיד ומצאצאי אחיו ודודיו מסתעפת המשפחה לענפים רבים, בשם ריבלין-מצד הבנים ובשמות הבעלים-מצד הבנות. וכך נהיים בני ריבלין מחותנים עם משפחות ותיקות, ממייסדות ומבונות הארץ: אורנשטיין, אטינגר, אייזנשטיין, אפשטיין, בהר"ן, בלוי, בנזימן, ברדקי, הוטנר, הומינר, הייזלק, וייספיש, וישנאצקי, זקס, זקש, ילין, לוריא, ליאון, לעבל, לעווי, מוהליבר, מיוחס, מיכאלי, מן, מעביל, משיוף, סלונים, פינס, פרנקנטל, פרוש, צוקרמן, קוסובסקי, קורפו, רוגוזניצקי, רוקח, שאב, שאולזון, שיק, שמרלינג, שפיצר, שפירא, שרלין.  ובדורות האחרונים נוספים שמות רבים מאד לרשימה זו על ידי נשואיהן של בנות ריבלין למשפחות שונות בארץ ובחו"ל.

גאולת קרקע והרחבת היישוב.

מסמכים מראשית המאה שעברה חושפים את מאמציו של ר' הלל לרכוש בתים וחצרות בירושלים "גם מחוץ לרחובות היהודים".

גם בנו ר' משה, בתפקידו כראש הקהל, הבין, שבלא דבקות במגמת הרכישה לא יכול היישוב ולא יבריא. משה מעורב ברכישת חצרות ובתים ובגאולת החורבה. לר' יוסף יואל ריבלין, מזכיר ועד הכוללים בשנות החמישים והשישים של המאה הי"ט היה יד בכל הרכישות החדשות ובבנית "בתי מחסה" בעיר העתיקה. 

הגדיל מכולם - ר' יוסף יושעה ריבלין מראשונה פורצי החומות, ראשון המתיישבים בשכונת "נחלת שבעה,, בונה שתים-עשרה השכונות הראשונות מחוץ לחומה, וממניחי היסוד לישובים החקלאיים בארץ, ראש פינה ופתח-תקוה.

ר' יוסף יושעה הקים חברות לרכישת קרקעות תוך תחרות קשה עם מסיונים ועם קונסוליות זרות ופרש את ירושלים הלאה-הלאה מערבה וצפונה לעיר העתיקה.

יצר הבנין עבר לר' ראובן ריבלין (ראובן הראשון), שהיה מנהל ועד הכללי אחרי ר' יוסף יושעה , והוא היה ממייסדי "קרית שמואל" בתרפ"ו.  

ר' יצחק צבי ריבלין ממייסדי "המזרחי" עסק ברכישת קרקעות ב"רמה" ו"נבי סמואל".  יצר זה התגלה שוב  בר' יוסף בן שלמה זלמן, שייסד את "קריית ריבלין" בהרצליה.

סיכום: שני המאורעות הגדולים

שני המאורעות הגדולים ביותר בתולדות משפחתנו הקשורים בתולדות ארץ ישראל, בתקופת היישוב שהכין את הקמתה של המדינה - הם:

הראשון: עליתו של ר' הלל מראשי השיירה הראשונה של תלמידי הגר"א (בשנת 1809) וייסוד היישוב האשכנזי בירושלים.

והשני: היציאה החלוצית של ר' יוסף יושעה מבין חומות העיר העתיקה וייסוד "נחלת שבעה", כדגם חדש להתיישבות העירונית וכמניע להתיישבות החקלאית בארץ.

פזורת ריבלין

"פזורת ריבלין" התחילה עם ההגירה הגדולה והמתמדת לארצות המערב.  במחצית המאה הי"ט ובהתחלת המאה העשרים נתבססו כמה דורות של בני ריבלין בכמה ערים בעולם - מפאריס לניו-יורק ולרוב עריה הגדולות של ארה"ב; ומלונדון לריו-דה-ז'ינרו ולמכסיקו; לאוסטרליה ולדרום אפריקה.

משפחה - - - שבט - - -

התואר "גדוֹלה" אינו מורה בהכרח על "גדוּלה", והנטייה להציג את המשפחה כ"שבט" אינה כשלעצמה סיבה מספקת לגאווה.

לשאלה אם אנו רואים את עצמנו כעין "אריסטוקרטיה" אנחנו עונים:

אם אריסטרוקרטיה מסמלת נכסים ורכוש - אין זה מאפיין אותנו;

אם אריסטרוקרטיה מציינת מעמד וזכויות יתר - אין אנו רואים עצמנו כאלה;

אם אריסטרוקטיה פירושה לחיות בצל מפעלות אבותינו - אין התואר רצוי לנו;

אבל אם האריסטרוקטיה משמעה תודעת הזדהות עם שורשי המשפחה ועם מורשתה הרוחנית; אם פירושה הוקרת מעשי האבות והכרת תודה על מאבקם הלאומי; ובעיקר - מוכנות להמשיך את המאבק הקיומי בהשראת האבות - הרי אנו מוכנים ליהנות מכינוי זה.

*  *  *

תקציר שנערך ע"י ראובן ריבלין (רובה) עפ"י חוברת "הריבלינים" - נכתב ע"י אשר אליעזר ריבלין, לקראת כנס משפחת ריבלין בשנת 1980

עידכון אחרון ( חמישי, 07 מאי 2009 )